מימי קוק נולדה בתל אביב בשנת 1944. בצעירותה למדה היסטוריה של עם ישראל ועבדה בבית התפוצות כמדריכה. היא עבדה גם כמפיקה בתוכניות רדיו וכתחקירנית של תוכניות דוקומנטריות בטלוויזיה. האהבה שלה להיסטוריה הביאה אותה להקים חוג היסטוריה שכלל כ-50 איש שנפגשו באופן קבוע ושמעו הרצאות מרתקות מפי מרצים שמימי דאגה להזמין. היא תפעלה את החוג הזה באדיקות במשך 34 שנים. היא הייתה סקרנית וחקרנית, לקחה חלק ב-4 חוגי ספרות ואומנות ונהנתה מקונצרטים והצגות בכל מקום שהגיעה אליו. היא נהגה לנסוע ולטייל בכל רחבי העולם ולקחה חלק פעיל גם בקבוצת טיולים.מימי תמכה מקרוב בפעילות של עמותת הלל והייתה נחושה לסייע לכל מי שסבל מכפייה דתית ומההשלכות שלה. יחד עם בעלה, אמיר, הם היו מעורבים בפעילות עמותת הלל שנים רבות בעיקר באמצעות תרומות של מלגות ותרומות כספיות אחרות, ולמימי היה חשוב במיוחד שדווקא יוצאות בשאלה תוכלנה ליהנות מהמלגות שהיא מימנה בנדיבות כשלאמיר מלאו 80 שנים הוא ביקש מחבריו כי מתנות יום ההולדת שלו יועברו לעמותה, וכך היה.החיבור של מימי ואמיר לעמותת הלל החל לפני כ- 7 שנים באמצעות זוג חברים שאף הם מתנדבים פעילים בעמותה. בערב אחד של חג שבועות הם קיבלו הודעה על זוג צעיר, יוצאים בשאלה, שנקלע למצוקה כלכלית לאחר הולדת בנם הראשון. מימי ואמיר לא היססו לרגע ומיהרו לאסוף צעצועים, בגדים וגם לול ונסעו מיד לביתם של הזוג הצעיר, וכך הפכו להיות משפחה מלווה שלהם. זוג היוצאים בשאלה התארחו בבית משפחת קוק במשך סופי שבוע וחגים רבים, ובנם אף קרא למימי "סבתא". הם מצידם אפילו חתמו להם על ערבות להשכרת הדירה שלהם.